יתרו: קדושת בית הכנסת

פתיחה:לאור עוצמתו של מעמד הר סיני- מה היה שורש טעותם של החוטאים בעגל? 
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:...וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן נָמוּת:
(שמות כ,א-טו;טז) 


1.קדושת המקום:

א.מה הביא לכך שהר סיני התקדש?
וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: (שמות יט,יב)

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים: (שמות יח,ה)
וַאֲתָא יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְמשֶׁה וּבְנוֹהִי וְאִתְּתֵהּ לְוָת משֶׁה לְמַדְבְּרָא דִי הוּא שָׁרֵי תַמָן לְטוּרָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַיְ-יָ
(אונקלוס,שם)

ב.הלכה- מתי 'אסור' להיכנס לבית הכנסת? 
היו לבית הכנסת שני פתחים לא יכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו ואם היה הדרך עובר קודם שנבנה בית הכנסת מותר וכן אם לא נכנס בו תחלה כדי לקצר דרכו מותר לעשותו דרך וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר:(שו"ע,או"ח,קנא,ה)

ג.אם בכל זאת צריך להיכנס:
בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם קַלּוּת (א) רֹאשׁ כְּגוֹן: שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה, וְאֵין אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בָּהֶם וְלֹא מִתְקַשְּׁטִין בָּהֶם וְלֹא מְטַיְּלִין בָּהֶם וְלֹא נִכְנָסִים בָּהֶם בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם מֻתָּרִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶם, (ב) מִדֹּחַק, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדֹּחַק שָׁרֵי (רַ''ן פ' בְּנֵי הָעִיר). וְאֵין מְחַשְּׁבִים בָּהֶם חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן: קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה וּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאֵין מַסְפִּידִים בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיֶה הַהֶסְפֵּד לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי (ג) הָעִיר, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְהַסְפִּידוֹ; וְאִם צָרִיךְ לִכָּנֵס בָּהֶם לְצָרְכּוֹ, כְּגוֹן לִקְרֹא לְאָדָם, יִכָּנֵס וְיִקְרָא מְעַט אוֹ יֹאמַר דְּבַר (ד) שְׁמוּעָה, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָאֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ נִכְנָס לְצָרְכּוֹ; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא לִקְרוֹת וְלֹא לִשְׁנוֹת, יֹאמַר לְאֶחָד מֵהַתִּינוֹקוֹת: קְרָא לִי פָּסוּק שֶׁאַתָּה קוֹרֵא בּוֹ אוֹ יִשְׁהֶה מְעַט וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא, שֶׁהַיְשִׁיבָה בָּהֶם מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (תְּהִלִּים פד, ה).... (שם,שם,א)

2.תורה ותפילה- במקום גבוהה?

א. מדוע ניתנה תורה על הר נמוך ולא בעמק? 
לכן ניתנה על הר סיני דמכיך שהוא עניין השפלות שאינו מגביה את עצמוץ. אך צריך לברר אם כן למה היה שום הר שהרי הר סיני הוא גם הר על כל פנים שהוא עניין הגבהה רק שאינו גבוה כ"כ.אבל הענין אם באמת שצריך היות כל האדם שפל במאוד מכל מקום צריך התחזקות וקצת הגבהה כמו שנאמר ויגבה לבו בדרכי ה' כי אם לא יהיה בבחינתצ הגבהה כלל לא יערב לבו לגשת אל העבודה באומרו מי אנוכי ומה עבודתי לכן צריך לו הגבהת הלב.... (לקוטי תורה במדבר - שניאור זלמן בן ברוך)

ב.מהו המיקום הטיפוגרפי הראוי לבית הכנסת?כיוון שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ובו שורה השכינה, קבעו חז"ל שצריך לקבוע את מקומו בגובהה של עיר. כלומר, יש לבנותו על המקום הגבוה ביותר שבאותו ישוב, כדי להמחיש לעיני כל שזה הבניין המכובד והחשוב ביותר. ואם בונים כמה בתי כנסיות, צריך לבנות כל בית כנסת על המקום הגבוה ביותר שבאזור הסמוך אליו....

ה'מאירי', שהיה אחד מגדולי הראשונים, כתב בפירושו למסכת מגילה, שכל האיסור לבנות בתים שיהיו גבוהים מבית הכנסת, הוא דווקא כאשר בתים אלו נבנו לשם פאר וכבוד, שאז ישנה פגיעה בכבודו של בית הכנסת, אבל אם הסיבה לבניין הבתים הגבוהים היא כדי לאפשר איכלוס משפחות רבות יותר, אין בזה שום פגיעה בכבוד בית הכנסת, והדבר מותר לכתחילה. ונראה שגם ה'ערוך' והר"ן והרמב"ם הסכימו לעיקרון שבסברתו, וכן כמה אחרונים הזכירו את ה'מאירי' להלכה. לפיכך, אין כיום איסור לבנות בית גבוה מבית הכנסת, אם מטרת בניינו היא לאפשר בניית דירות רבות או משרדים לצורך עבודה

(פניני הלכה > > ליקוטים א > > ו - הלכות בית כנסת > > ד – מיקומו של בית הכנסת)

3.קדושה ונקיות- מה קודם למה?
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם (שמות יט,י)

א.מדוע סדר הדברים הוא קודם להתקדש ורק אז לכבס בגדיהם ולכאורה הכיבוס והנקיות קודמים לקדושה?
לימדה תורה שלא יהא אדם זהיר בחיצוניות בלבד כגון כיבוס ורחיצה ולבישת לבנים ויזניח את הפנימיות: נקיות כפיים וברת לב אלא לעולם יהא תוכו כברו : נקי וטהור מבפנים ומבחוץ ולא עוד אלא שיקדים את הקדושה והטהרה לכיבוס ולרחיצה החיצונית "וקדשתם היום ומחר" ואחר כך "וכבסו שמלותם" (מתוך אוצר הפלאות,שם, ע"פ האלשיך ואמרות חכמה)

ב.נקיות בבית הכנסת:
טִיט שֶׁעַל רַגְלָיו, רָאוּי לְקַנְּחוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְהִתְפַּלֵּל; וְרָאוּי שֶׁלֹּא יְהֵא עָלָיו וְלֹא עַל בְּגָדָיו שׁוּם לִכְלוּךְ. (אורח חיים קנא, ח)

4.המקצר והמאריך בקדושה:

וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ: 
(שמות כ,כב)

א.שורש מהותו של מזבח:
ותחללה. הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך (מדות פ"ג מ"ד). ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל, והרי דברים קל וחומר,  (ע) ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות, על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות (רש"י, שם)

ב.הכנסת כלי נשק לבית הכנסת:
מֻתָּר לִכָּנֵס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ וּבַאֲפוּנְדָתוֹ (פי' מִינֵי כִּיסִים תַּרְגּוּם וּבְיַלְקוּט וּבְתַרְמִילֵיהּ), וְיֵשׁ אוֹסְרִים לִכָּנֵס בּוֹ בְּסַכִּין אָרֹךְ אוֹ בְּרֹאשׁ מְגֻלֶּה. (אורח חיים קנא, ו)

5.ערכה של האחדות:
א.שתי קומות של אחדות:
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: (שמות יט,ב)
ויחן שם ישראל. כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא שם): (רש"י,שם)


יש לפרש ששני הביטויים- "כאיש אחד" ו"בלב אחד"- מתייחסים לשתי דרגות של אחדות בבני ישראל: 
א.כאיש אחד - כל בני ישראל נחשבים כגוף אחד(קומה אחת שלמה)אמנם ישנם הבדלים בין יהודי אחד לחברו כשם שישנם הבדלים בין אברי הגוף השונים.אך כולם משלימים זה את זה ומהווים יחד גוף שלם אחד, כשם שהראש והרגל מהווים יחד גוף אחד 
ב.בלב אחד- בליבו של כל אחד מישראל שוכנת נשמה אלוקית שהיא חלק אלוק ממעל ממש. מנקודת מבט זו בני ישראל כלל אינם מתחלקים לסוגים שונים אלא הם שווים לחלוטים שכן הנשמה האלוקית שווה בכולם (ליקוטי שיחות חלק א ע"מ 72 והילך)

ב.אחדות ישראל בבית הכנסת:

כידוע ישנה מצווה לבנות בית כנסת, אלא שלעיתים מתעוררת שאלה, כאשר ישנו בית כנסת אחד באזור, ומקצת מן הקהל רוצים להקים לעצמם בית כנסת אחר, האם גם במקרה כזה ישנה מצווה להקים בית כנסת, או שמא המצווה היא דווקא להישאר ולהתפלל ביחד?

תשובה: אם בית הכנסת הקיים צר מלהכיל את כל המתפללים, ולא ניתן להרחיבו, ודאי שיש מצווה להקים בית כנסת נוסף. אבל אם יש מקום בבית הכנסת לכל תושבי האיזור, אזי ברור שעדיף להישאר ביחד, שכן ככל שיגדל מספר המתפללים בבית הכנסת, כך תהא התפילה מהודרת ומכובדת יותר, שנאמר (משלי יד, כח): "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". בנוסף לכך האחדות היא ערך עליון, וכפי שאמרו חז"ל, שבזמן שישראל מאוחדים אפילו אם יש בהם חטאים, הקב"ה מסייע בידם לנצח את אויביהם, אבל כשיש ביניהם פירוד, מחלוקת ולשון הרע, אף שיש בידם מצוות רבות, אין הקב"ה מסייע בידם, והם ניגפים לפני אויביהם (עי' דברים רבה ה, ו).

לכן, למרות שיתכן שחלק מן האנשים ירגישו נוח יותר להתפלל במניין קטן שינהג בדיוק לפני נטיית רוחם, מכל מקום עדיף שכל אחד יוותר מעט כדי לשמור על אחדות הקהילה (מ"א קנד, כג, בשם רא"ם ומשפטי שמואל). כאן המקום לציין, שעיקר שמו של בית הכנסת נקרא על שם האחדות, שהוא מכנס את כולם יחד.

אבל אם המציאות היא, שלא ניתן להתגבר על הבדלי ההשקפות והנטיות, ופעמים רבות בני הקהילה אינם מסוגלים להשאיר את המחלוקות מחוץ לבית הכנסת, והריב מגיע עד לתוך הקודש פנימה, ומפעם לפעם פורצות קטטות אודות כיבודים ועלבונות, במצב כזה עדיף שייפרדו ויקימו בית כנסת נוסף (מ"ב קנ, ב, עפ"י רדב"ז ח"ג תע"ב).

עוד חשוב להדגיש, שלפעמים מבחינה עניינית ראוי להקים כמה מניינים באותו בית כנסת. מניין אחד למאריכים ואחד למקצרים, אחד לאלו שרוצים שכל החזנים יהיו זקנים ומנוסים, ואחד לאלו שרוצים לשתף את הנוער בתפילה. במקרים כאלו אין להתנגד להקמת מניינים נוספים, אלא שיש לשקוד על קיום תפילות ואירועים כלליים שבהם כל הציבור יתאחד. וכדי שהדברים יסודרו כהלכה, רצוי מאוד שהרב המקומי יהיה שותף מלא בעיצוב המניינים השונים, תוך הדגשת האחדות היסודית שבין כל חברי הקהילה (פניני הלכה > > ליקוטים א > > ו - הלכות בית כנסת > > ב – אחדות ישראל בבית הכנסת)

ג.שני אופני לימוד תורה- היחיד והיחד:
אָנֹכִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים (שמות כ,ב)

ישנם שני הסברים מנוגדים לכך שעשרת הדיברות נאמרו בלשון יחיד:
א.משום שהתורה ניתנה לכל ישראל כאחד
ב.משום שהתורה ניתנה לכל אחד צישראל בפני עצמו.

ויש לומר ששני ההסברים אלו הם בהתאם לשני העניינים שניתנו במתן תורה- לימוד התורה וקיום המצוות:
קיום המצוות- שווים בו כל ישראל שהרי כולם מקיימים את המצוות באותה צורה ומנקודת מבט זו נחשבים כל ישראל כמציאות אחת והתורה ניתנה להם כאחד
ואילו לימוד תורה- שונה בין אדם לחברו, בהתאם לרמת יכולת הלימוד ומידת ההבנה של כל אחד ומנקודת מבט זו כל אחד מישראל עומד בפני עצמו והתורה ניתנה כיחיד (ליקוטי שיחות חלק ד עמ"מ 191 ואילך)

6.פסל ומסכה :

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: 
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ (שמות כ,ג-ד)

שאלה:
האם מותר ליהודי להיכנס לכנסייה? האם יש מקרים שבהם ניתן להתיר? (לצורך לימוד וכד’).

תשובה:
אסור להרהר ולחשוב בעבודה זרה, ולא לקרוא בספרים שחיברו עובדיה על דרכיה ומשפטיה. ואפילו להסתכל בדמות צורת צלם ובנוי שלו אסור, שנאמר: אל תפנו אל האלילים. וצריך להתרחק מן הבית שיש בו צלם, וכל שכן מן הצלם עצמו ארבע אמות, שלא לעבור שם. 
ואסור לשמוע כלי שיר שמזמרים לו, או להריח בריח שלהם. ואם שומע כלי השיר, יאטום אוזניו. 
וכן אם מריח ריחם יכוין שלא ליהנות ממנו. 
וכן בית תפלה של נוצרים הנקראת כנסיה אסור לנו כמעט לראותה וכל שכן להתקרב אליה קל וחומר להיכנס לתוכה, כי היא בית עבודה זרה גמורה הואיל וצורת שתי וערב שם. והנכנס הוא בכנפי סטרא אחרא, ומטמאים אותו מעט מעט, ולא ידע כי בנפשו הוא. וצריך כפרה גדולה. ואין מקום להתיר להיכנס לשם זולתי במקום פיקוח נפש, ואף באופן זה יש מחמירים.
(שו"ת אתר ישיבה, הרב רואי מרגלית.)
סיכום: אין קדושה בחומר 

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ  מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר (שמות לב,יט)

 וישלך מידיו - כי ראה טעותם שיש קדושה בדבר מחמת עצמו, ובאמת אין קדושה בעולם, רק השי"ת שמו קדוש ומציאותו, ולו נאוה תהלה ועבודה, והקדושות רק מצד שציוה לבנות משכן וכו' ולזבח בו, וכן בכרובים אין קדושה ועשאם רק לסימן להודיע אם ישראל עושים רצונו של מקום שאז פניהם איש אל אחיו, ואם היה מביא הלוחות היו מחליפים העגל בלוחות, ובשבירתם הראה שאין בהם קדושה מחמת עצמם, רק מצד שמירת ישראל התורה... (משך חכמה,שם)

_____________________________________________________________________



צניעות בבית הכנסת:

וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: