פתיחה -מקור הקדיש - מדוע רק על מיטת חוליו של יעקב אבינו:
...ענא אבונן יעקב ואמר להון אברהם אבוי דאבא קם מיניה פיסול ישמעאל וכל בני קטורה ויצחק אבא קם מיניה פיסול עשו אחי ואנא דחיל דלא יהי ביניכון גבר לביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין ענין תרי עשרתי שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין שמע מינן ישראל אבונן י-י אלהנא י-י חד עני יעקב אבונן ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין: (תרגום ירושלמי,בראשית,מט,א)
הקדמה- תיקון ותיקו-
תיקון - מציאות הספק וחוסר השלמות שמגיעה לתיקונה בתיקון בעולם הבא בבחינת שער החמישים של הבינה:
תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, אַתֶּם שֶׁמִּצַּד מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאתֶם, שֶׁטְּרַחְתֶּם הַרְבֵּה לְנַקּוֹת אֶת הַבַּת שֶׁלִּי, שֶׁהִיא הֲלָכָה, מֵאוֹתָן הַקְּלִפּוֹת שֶׁל עֵרֶב רַב, שֶׁהֵן קֻשְׁיוֹת רָעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם תֵּרוּץ וְלֹא פֵרוּק, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קהלת א) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, אֶלָּא נֶאֱמַר בָּהֶם תִּיקוּ. וְכָל תִּיקוּ שֶׁל אִסּוּר - לְחֻמְרָה. וְהוּא תִּיקוּ חָסֵר ן', שֶׁאֵין לוֹ תִּקּוּן. חָסֵר נוּן, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁתִּיקוּ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שְׁתִיקָה, כְּמוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה (זוהר מתורגם, צו, כז,ע"ב, רעיא מהימנא)
1.הבסיס לאמירת הקדיש:
הקדיש הוא שבח גדול ונורא שתקנו אנשי כנסת הגדולה אחרי חורבן בית ראשון. והיא תפילה על חילול שמו יתברך מחורבן בית המקדש, וחורבן ארץ הקודש, ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ. ואנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו יתברך, כמו שאמר הנביא: ''והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה''{יחזקאל לט,א} (ערוך השולחן,אורח חיים,סימן נה,סעיף א)
הוסד על פי המקרא והתגדלתי והתקדשתי האמור במלחמת גוג ומגוג שאז יתגדל שמו של הקב"ה דכתיב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. (טור שולחן ערוך סימן נה)
2.הראשון לקדש שם שמיים ולומר קדיש-יעקב:
יעקב אבינו ע"ה נקרא קדוש מפני שקידש שמו יתברך זכה לומר "המלך" ו"האל הקדוש" והקדיש:
הנה סדר תפלת שמונה עשרה ואת טעם סדורן המרומז במקראות וגם על מנין שמונה עשרה, כנגד מי הן... הנה הם נקראים בשמות מיוחדים: ״אבות״, ״גבורות״,ו״קדושת השם״ ...ג' ברכות הראשונות האבות תקנום.
וכשהרג אברהם את המלכים ואמר הקב״ה: ״אנכי מגן לך״, תקן ״מגן אברהם״.
יצחק שמע, על גבי המזבח: ״אל תשלח ידך אל הנער״. אמר: ״מחיה המתים״,
יעקב ראה המלאכים עולים ויורדים ושכינה עליו ומקלסין לפניה. אמר: ״האל הקדוש״...מכל האמור רואים שיעקב אבינו ע"ה אמר האל והמלך הקדוש וקידש השם יתברך(ספר הקדיש,ע"מ לב-לג)
3.מדוע אומרים קדיש אחרי יהודי שמת?
עם ישראל מגלה את כבוד מלכותו של הקב'ה בעולם. כל יהודי שמת גורם להתמעטות כבודו של הקב'ה. לכן אנו מבקשים שהקב'ה ימלא את החיסרון שנוצר בעקבות מותו של היהודי, ויגדיל את שמו מחדש.(אליבא דאתר "שלום לעם")
4.יתגדל ויתקדש- פתיחת הקדיש והמלחמה בעמלק :
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל (בראשית מט,כז)
בנימין זאב יטרף. ... ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב, שנאמר ושאול לכד המלוכה וגו' וילחם במואב ובאדום וגו' ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל-א יד, מז.): בבקר יאכל עד. לשון ביזה ושלל, המתורגם עדאה. ועוד יש לו דומה בלשון עברית,אז חולק עד, שלל (ישעיה לג, כד.). ועל שאול הוא אומר, שעמד בתחלת בוקרן (ס"א פריחתן) וזריחתן של ישראל: ולערב יחלק שלל. אף משתשקע שמשן של ישראל, על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל: יחלק שלל. מרדכי ואסתר שהם מבנימין, יחלקו את שלל המן, שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר...(רש"י,שם)
"בנימין זאב יטרף בבוקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" (בראשית מט, כז), נראה לי בסיעתא דשמיא ידוע כל מגמתינו הוא להשלים השם והכסא בשלשה אותיות שתים בהשם ואחד בכסא דכתיב "כי יד על כס יה" (שמות יז, טז) ...
ומאחר דכל מגמתינו לתקן השם והכסא לכן אומרים בקדיש יתגדל ויתקדש שמיה רבה, ופירש רבינו האר"י ז"ל הכונה שבעוונותינו הרבים אין השם שלם וכמו שאמר הכתוב "כי יד על כס יה", והטעם לפי שאין אחיזה לקליפות בשני אותיות י"ה אלא רק בשני אותיות ו"ה, ועל כן יש להם אותו הרוחניות שהוא סוד י"א סמני הקטורת שנמשך להם משם וכונתינו בקדיש להסיר ולסלק מהם אותו הרוחניות שהוא סוד י"א סימנים, וזהו על ידי העלאת ו"ה לבחינת י"ה וכשיתחברו יתבטלו הקליפות, ולזה אומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבה פירוש שם י"ה יהיה רבה בהתחברותו עם ו"ה, לכן יש י"א אותיות בשני תיבות אלו יתגדל ויתקדש וכנזכר בשער הכונות: (בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויחי)
5.עשר לשונות כנגד 10 מאמרות בהם נברא העולם:
יִתְגַּדַּל- כנגד מאמר ראשון שבמאמר ראשון נאמר"ויאמר א-לוהים יהי אור"(בראשית א,ג) ואור קרוי גדול דכתיב "ההלכים בחשך ראו אור גדול"(ישעיה ט,א)לפיכך יגדל הקדוש ברוך הוא באור הגדול שברא הקב"ה בעולמו
וְיִתְקַדַּשׁ -כנגד מאמר שני לפי שבמאמר שני נאמר "יהי רקיע בתוך המים"( בראשית א,ו)והמים קדשו (=הבדילו) לקב"ה תחילה בעולם, שמעו לו (ב"ר,פרשה ה) ועוד מצינו שהמים קרויים קדושים שנאמר "ולקח הכהן מים קדושים"(במדבר ה,יז) לפיכך יתקדש שמו של הקב"ה במים (סידור שער הרחמים,מגיד צדק)
יִתְבָּרַךְ-כנגד מאמר שלישי נאמר "יקוו המים"(בראשית א,ט) ובמים מצינו ברכה שנאמר "יפתח י-ה-ו-ה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעיתו ולברך וגו' (דברים כח,יב)
וְיִשְׁתַּבַּח-נגד מאמר רביעי , נאמר "תדשא הארץ דשא"(בראשית א,יא) ומפירות שמוציאה הארץ נותנין שבח לקב"ה על כל מין ומין לפיכך ישתבח שמו מהן
וְיִתְפָּאֵר-כנגד מאמר חמישי "יהי מאורות ברקיע השמים" (שם,שם,יד) וצינו במקום אחר שעל מאורות נותנים פאר ודבר זה אתה למד מעיניו שכן מצינו "ועל מאורות שעשית הם יפארוך סלה" ועוד מצינו במקום אחר "טובים מאורות שבראם אלוהינו", הכל מספר במאורות עד "פאר וכבוד נותנים לשמו".
וְיִתְרוֹמֵם-נגד מאמר שישי "ישרצו המים שרץ נפש חיה" (בראשית א,כ)ובעופות נאמר הרמה , כדכתיב "כעת במרום תמריא"(איוב לט,יח)ואף על פי שמרומים לעוף ,הוא יתרומם מהם (סידור שער הרחמים,מגיד צדק)
וְיִתְנַשֵּׂא-כנגד מאמר שביעי תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ ,נאמר בב"ר: ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו' (א, כד), אמר רבי אלעזר נפש חיה, זה רוחו של אדם הראשון ומכל מקום נבראו תחילה הרמשים והחיות והבהמות אלא שאם יתנשא האדם ויחטא "אומרים לו יתוש קדמך"
וְיִתְהַדָּר-נגד מאמר שמיני "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:" אין העולם יכול להתקיים ללא מזון והנה הדרה של הבריאה היה דווקא באכילת ירקות (עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע ) ופירות( ומכאן פרי הדר) שכן ללא מזון האדם מתנוול ומת שזה הפך מוחלט של ההדר.
וְיִתְעַלֶּה-כנגד מאמר תשיעי "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" שהאדם נהוא נזר הבראיה ותכליתה וממילא כל הבריאה מתעלה בזכותו ויש בו מתכונת כל בעלי החיים כדאיתא במדרש
וְיִתְהַלָּל- נגד מאמר עשירי "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" והאישה היא הילולו של העולם, שהיא המובחרת שבבריאה שנבראה אחרונה, וכך אכן מסתיימת שירת אשת חיל: "תְּנוּ לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים - מַעֲשֶׂיהָ"(משלי לא,לא)
( ענ"ד)
לשון הקדיש נוגעת בשורש הראשוני של המציאות- המאמרות- שכן הם קריאת הכיוון לתיקון העולם- בדיבור מקודש (ענ"ד)
6.תריסר לשונות כנגד י"ב בני יעקב:
יְהֵא 1.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא 2.חַיִּים 3.וְשָׁבָע 4.וִישׁוּעָה 5.וְנֶחָמָה 6.וְשֵׁיזָבָא 7.וּרְפוּאָה 8.וּגְאֻלָּה 9.וּסְלִיחָה 10.וְכַפָּרָה 11.וְרֵוַח 12.וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל-
על האבודרהם:
רבי דוד (בר' יוסף) אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.
אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר (בעל הטורים), בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו. עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:
רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם (ערך אבודרהם, ויקיפדיה)
...וביקש כאן שתים עשרה בקשות כמספר שבטי בני יעקב. (אבודרהם,ר' דוד ב"ר יוסף)
ואכן ניתן להעמיד על אחד מהלשונות נקטו כנגד כל אחד מהשבטים ומהויותיהם:
א.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא -כנגד שמעון
א1.שחרחר מלחמה במעשה דינה
א2.והיה המוביל במכירת יוסף
א3.ואף הוביל למגפה בשבטו בעקבות חטא בעל פעור אחים וכמעט נכחד
ודווקא מתוך כך תיקונו יהיה בהבאת שלום.
סיפר רבי שלמה גולדשטוף זצ"ל:פעם אחת התפנה הגאון מטישבין-רבי דב בעריש ויידנפלד זצ"ל לעסוק בהשכנת שלום בין שני צדדים יריבים כשהוא אומר לחתנו:
"יודע אני מראש כי הדבר יגרום לי עלבונות,יסורים ועוגמת נפש מרובה.אלא מאי- אפילו על מנת כן.והויסף בבדיחותא: חז"ל אומרים "הוראה סיר בחלום יצפה לשלום".הסיר הוא סמל השלום מפני שיוצר הרמוניה בין שני יריבים:"אש (מלמטה) ונים(שבתוכו) ומה שכר שמקבל הסיר<הוא מתלכלכך בפיח ופניו משחירים
(מרביצי תורה מעולם החסידות,ע"פ ספר איש לרעהו,חומש ויקרא,פרשת בחוקותי)
ב.חַיִּים-כנגד יששכר חמור גרם שמסמל את התורה.
חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד(רש"י,שם),
והתורה היא כידוע תורת חיים,סם חיים:
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח).
ג.וְשָׁבָע-כנגד אשר המייצג את השובע הגשמי:
"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"
מאשר שמנה לחמו (מט, כ), שארצו שמנה, שלחמו שמן (בראשית רבא צח,יט)
...המספור מתחיל משש. המילה שש היא מלשון ששון, הדרך להגעה למטרה. ששון זו השמחה שיש לאדם כשהוא מתקדם ויודע שהוא צפוי להגיע לדבר משמח. שֶׁבָע זה מלשון שבע; כשהאדם נמצא במצב שיש לו כל צרכיו ולא חסר לו כלום. שמונה זה מלשון שומן, זה כשאוכלים הרבה ונוצר עודף המצטבר כשומן. לאחר שאדם אכל ושבע והעלה שומן, הוא יכול להשתעשע. זה תשע, השלב של מי שכבר יש לו די והוא יכול להנות מהחיים...(ע"פ הרב אורי שרקי שליט"א)
ד.וִישׁוּעָה-גד,הישועה והנצחון במלחמה נזקפים לזכות בני גד על שום אומץ ליבם-
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב:
גד. התנבא שיבא עליו גדוד והוא ינצחנו באחרונה(אבן עזרא,שם)
ה.וְנֶחָמָה-כנגד אבן השבו בחשן שהיא של שבט נפתלי
וידוע שלאבן השבו יש כח להעניק נחמה לאנשים שחוו שכול.
בשעה שעלו לקבר את אבינו יעקב באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושפר על ידן(בראשית רבא,צח,יז)
ו.וְשֵׁיזָבָא-(הצלה) כנגד ראובן :
וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ
אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך, הדא הוא דכתיב (דברים ד, מג): את בצר במדבר (בראשית רבא)
ז.וּרְפוּאָה-כנגד דן ,הנחש סמל הרפואה ועל דן נאמר :
"יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר"
ונחש הנחושת של משה היה מקור לרפואה: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי "(במדבר כא,ט)
ח.וּגְאֻלָּה-כנגד יהודה כנגד משיח בן דוד:
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא (שילה) שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים(בראשית מט,י)
עד כי יבא שילה. מלך המשיח שהמלוכה שלו(רש"י,שם)
מעשה בחבורת אפיקורסים שישבה ולגלגה על אמונת ביאת המשיח.קלט הרב מבילגוריי את שיחתם ופנה אליהם: אספר לכם סיפור.פעם קרא השועל אל הציפור שבראש האילן: בואי רדי נא אלי.סירבה הציפור ואמרה: בוודאי רעב אתה,שועל ערום.אמר לה השועל: כלום לא שמעת שהמשיח בא."וגר זאב עם כבש"? לפתע נשמעה נביחת כלבי ציידים.נבהל השועל והחל לברוח.מה לך בורח? שאלה הציפור,הלא המשיח כבר בא? כן, ענה השועל, אך הכלבים אינם מאמינים בביאת המשיח...(חיוכה של תורה,פרשת ויחי,עמ' נה-נו)
שאלו את הרבי מקוצק: איך תצא לקבל את המשיח? השיב הרבי: אני ארצה להיות אחרון בתור שבא ללחוץ את ידו. מיליוני יהודים יקבלו את המשיח ואני אעמוד אחרון בתור. המשיח ישאל אותי: ר' יהודי, איפה היית עד עכשיו? ואז אני אשיב לו: משיח, אתה שואל אותי איפה הייתי עד עכשיו, ואני שואל אותך – איפה אתה היית עד עכשיו? (ע"פ הרב מאיר שוורץ, מתוך שיחת השבוע גליון 1364)
ט.וּסְלִיחָה-כנגד יוסף על שום שסלח לאחיו:
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו: וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּכִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם: (בראשית נ,טז-כא)
י.וְכַפָּרָה-כנגד לוי כנגד כפרתו של כהן גדול:
"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז,יז)
יא.וְרֵוַח-כנגד זבולון, לחוף ימים ישכון בריווח:
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: (בראשית מט,יג)
יב.וְהַצָּלָה -כנגד בנימין שמזרעו באה הצלה לכל עם ישראל בימי מרדכי ואסתר:
"רווח והצלה יעמוד ליהודים..."(אסתר ד,יד)
לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
*ביאור: בין שיזבא להצלה
1.ראוי לציין שהשיזבא(=ההצלה) של ראובן היא על הצלה על צרה הבאה מבפנים( שנאת אחים במקרה שלו)
וההצלה של בנימין היא על צרות ואיומים הבאים מבחוץ (המן במקרה ההוא).
2.וחשוב להבחין בין 2 הצלות אלו שכן ההצלה על צרה מבפנים מחייבת קודם חזרה בתשובה בין אדם לחברו (ולכן התאחדו האחים רק אחרי שאמרו "אבל אשמים אנחנו")
והצלה על צרה הבאה מבחוץ מחייבת קודם חזרה בתשובה על ענייני בין אדם למקום (ולכן באה ההצלה רק אחרי שעשו 3 ימי תענית וזעקו והתפללו לה').
3.ונקט דווקא בלשון ארמית (שיזבא) על ההצלה על הצרות מבפנים ע"מ להסתיר את הצורך בהצלה זו מפני המקטרגים/מלאכים מזיקים /שונאי ישראל כשם שחלק מלשון הקדיש היא בארמית
(ענ"ד)
7.מדוע דווקא בקדיש יש עניין לשלב את כל שבטי ישראל?
הקדיש הוא שבח גדול ונורא שתקנו אנשי כנסת הגדולה אחרי חורבן בית ראשון. והיא תפילה על חילול שמו יתברך מחורבן בית המקדש, וחורבן ארץ הקודש, ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ. ואנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו יתברך, כמו שאמר הנביא: ''והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה'.'' (ערוך השולחן,אורח חיים,סימן נה,סעיף א)
א.במבט מלמעלה למטה-שאר השבטים משלימים את התכונה שנחסרה בעקבות פטירת אדם מישראל:
מדוע אומרים קדיש אחרי יהודי שמת? עם ישראל מגלה את כבוד מלכותו של הקב'ה בעולם. כל יהודי שמת גורם להתמעטות כבודו של הקב'ה. לכן אנו מבקשים שהקב'ה ימלא את החיסרון שנוצר בעקבות מותו של היהודי, ויגדיל את שמו מחדש (אליבא דאתר "שלום לעם")
ב.במבט מלמטה למעלה-הקדיש במקורו הוא הצהרת האחדות של בני יעקב:
...ענא אבונן יעקב ואמר להון אברהם אבוי דאבא קם מיניה פיסול ישמעאל וכל בני קטורה ויצחק אבא קם מיניה פיסול עשו אחי ואנא דחיל דלא יהי ביניכון גבר לביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין ענין תרי עשרתי שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין שמע מינן ישראל אבונן י-י אלהנא י-י חד עני יעקב אבונן ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין: (תרגום ירושלמי,בראשית,מט,א)
8. סיום הקדיש הוא התיקון השלם של המציאות:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עמו יִשְׂרָאֵל ואִמְרוּ אָמֵן.
מקור:הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו: (איוב כה,ב)
עומק המשמעות:
רבים תמהו מהי אותה "מלחמה" המתנהלת "במרומיו" שהשי"ת עושה בה שלום.
אך הביאור הוא שהקב"ה עשה שני סוגי שלום בעולם.הראשון בבראית השמים,כאשר בלל אש ומים ועשה שלום בינהם.השני: בבריאת האדם,כאשר עירב בין האדמה תכלית שפלות היסודות לבין נשמת רוח חיים שהיא חלק אלו-ה ממעל והרכיב את שניהם ויצר את האדם.
אמנם הבדל גדול יש בין שני סוגי שלום אלו.השלום בין אש ומים הוא שלום גמור ותמידי ולעומתו הגוף והנשמה מנהלים בינהם מלחמה תמידית בין יצר הטוב ליצר הרע, וצריך סיוע רב מהשי"ת כדי שיהיה הקשר בינהם חזק ואמיץ,לבל יגבר היצר הרע על היצר הטוב.
על כך אנו מבקשים "עושה שלום במרומיו"- השלום בין האש והמים ביצירת השמים "הוא יעשה שלום עלינו"-בגופנו ממש,בין היצר הטוב ליצר הרע ועל ידי זה יהי שלום "על כל ישראל"- שלא יזיק איש את רעהו וכל אחד יסתפק בחלקו שניתן לו משמים.
(חתם סופר)
סיום: התיקון של העולם מתחיל ונגמר אצל יעקב- וזו מטרת הקדיש- לתקן ולהשלים את החוסר במציאות:א''ל רב נחמן לר' יצחק לימא מר מילתא א''ל הכי א''ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה בתר דסעוד א''ל הכי א''ר יוחנן יעקב אבינו לא מת א''ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א''ל מקרא אני דורש שנאמר {ירמיה ל-י} ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ... (תענית ה,ע"ב)
יעקב אבינו הוא המתקן את 2 מידות האבות ולכן גם נאמר עליו ש"יעקב אבינו לא מת"(תענית ה,ע"ב) כי הוא בעצם יסוד ותמצית עם ישראל כולו שמטרתו לתקן שם ה' ולהמליכו בעולם, לכן הקדיש שיסודו וייעודו הוא תיקון מוזכר לראשונה דווקא אצלו (ענ"ד)
...ענא אבונן יעקב ואמר להון אברהם אבוי דאבא קם מיניה פיסול ישמעאל וכל בני קטורה ויצחק אבא קם מיניה פיסול עשו אחי ואנא דחיל דלא יהי ביניכון גבר לביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין ענין תרי עשרתי שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין שמע מינן ישראל אבונן י-י אלהנא י-י חד עני יעקב אבונן ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין: (תרגום ירושלמי,בראשית,מט,א)
הקדמה- תיקון ותיקו-
תיקון - מציאות הספק וחוסר השלמות שמגיעה לתיקונה בתיקון בעולם הבא בבחינת שער החמישים של הבינה:
תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, אַתֶּם שֶׁמִּצַּד מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאתֶם, שֶׁטְּרַחְתֶּם הַרְבֵּה לְנַקּוֹת אֶת הַבַּת שֶׁלִּי, שֶׁהִיא הֲלָכָה, מֵאוֹתָן הַקְּלִפּוֹת שֶׁל עֵרֶב רַב, שֶׁהֵן קֻשְׁיוֹת רָעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם תֵּרוּץ וְלֹא פֵרוּק, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קהלת א) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, אֶלָּא נֶאֱמַר בָּהֶם תִּיקוּ. וְכָל תִּיקוּ שֶׁל אִסּוּר - לְחֻמְרָה. וְהוּא תִּיקוּ חָסֵר ן', שֶׁאֵין לוֹ תִּקּוּן. חָסֵר נוּן, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁתִּיקוּ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שְׁתִיקָה, כְּמוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה (זוהר מתורגם, צו, כז,ע"ב, רעיא מהימנא)
1.הבסיס לאמירת הקדיש:
הקדיש הוא שבח גדול ונורא שתקנו אנשי כנסת הגדולה אחרי חורבן בית ראשון. והיא תפילה על חילול שמו יתברך מחורבן בית המקדש, וחורבן ארץ הקודש, ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ. ואנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו יתברך, כמו שאמר הנביא: ''והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה''{יחזקאל לט,א} (ערוך השולחן,אורח חיים,סימן נה,סעיף א)
הוסד על פי המקרא והתגדלתי והתקדשתי האמור במלחמת גוג ומגוג שאז יתגדל שמו של הקב"ה דכתיב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. (טור שולחן ערוך סימן נה)
2.הראשון לקדש שם שמיים ולומר קדיש-יעקב:
יעקב אבינו ע"ה נקרא קדוש מפני שקידש שמו יתברך זכה לומר "המלך" ו"האל הקדוש" והקדיש:
הנה סדר תפלת שמונה עשרה ואת טעם סדורן המרומז במקראות וגם על מנין שמונה עשרה, כנגד מי הן... הנה הם נקראים בשמות מיוחדים: ״אבות״, ״גבורות״,ו״קדושת השם״ ...ג' ברכות הראשונות האבות תקנום.
וכשהרג אברהם את המלכים ואמר הקב״ה: ״אנכי מגן לך״, תקן ״מגן אברהם״.
יצחק שמע, על גבי המזבח: ״אל תשלח ידך אל הנער״. אמר: ״מחיה המתים״,
יעקב ראה המלאכים עולים ויורדים ושכינה עליו ומקלסין לפניה. אמר: ״האל הקדוש״...מכל האמור רואים שיעקב אבינו ע"ה אמר האל והמלך הקדוש וקידש השם יתברך(ספר הקדיש,ע"מ לב-לג)
3.מדוע אומרים קדיש אחרי יהודי שמת?
עם ישראל מגלה את כבוד מלכותו של הקב'ה בעולם. כל יהודי שמת גורם להתמעטות כבודו של הקב'ה. לכן אנו מבקשים שהקב'ה ימלא את החיסרון שנוצר בעקבות מותו של היהודי, ויגדיל את שמו מחדש.(אליבא דאתר "שלום לעם")
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל (בראשית מט,כז)
בנימין זאב יטרף. ... ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב, שנאמר ושאול לכד המלוכה וגו' וילחם במואב ובאדום וגו' ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל-א יד, מז.): בבקר יאכל עד. לשון ביזה ושלל, המתורגם עדאה. ועוד יש לו דומה בלשון עברית,אז חולק עד, שלל (ישעיה לג, כד.). ועל שאול הוא אומר, שעמד בתחלת בוקרן (ס"א פריחתן) וזריחתן של ישראל: ולערב יחלק שלל. אף משתשקע שמשן של ישראל, על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל: יחלק שלל. מרדכי ואסתר שהם מבנימין, יחלקו את שלל המן, שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר...(רש"י,שם)
"בנימין זאב יטרף בבוקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" (בראשית מט, כז), נראה לי בסיעתא דשמיא ידוע כל מגמתינו הוא להשלים השם והכסא בשלשה אותיות שתים בהשם ואחד בכסא דכתיב "כי יד על כס יה" (שמות יז, טז) ...
ומאחר דכל מגמתינו לתקן השם והכסא לכן אומרים בקדיש יתגדל ויתקדש שמיה רבה, ופירש רבינו האר"י ז"ל הכונה שבעוונותינו הרבים אין השם שלם וכמו שאמר הכתוב "כי יד על כס יה", והטעם לפי שאין אחיזה לקליפות בשני אותיות י"ה אלא רק בשני אותיות ו"ה, ועל כן יש להם אותו הרוחניות שהוא סוד י"א סמני הקטורת שנמשך להם משם וכונתינו בקדיש להסיר ולסלק מהם אותו הרוחניות שהוא סוד י"א סימנים, וזהו על ידי העלאת ו"ה לבחינת י"ה וכשיתחברו יתבטלו הקליפות, ולזה אומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבה פירוש שם י"ה יהיה רבה בהתחברותו עם ו"ה, לכן יש י"א אותיות בשני תיבות אלו יתגדל ויתקדש וכנזכר בשער הכונות: (בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויחי)
5.עשר לשונות כנגד 10 מאמרות בהם נברא העולם:
יִתְגַּדַּל- כנגד מאמר ראשון שבמאמר ראשון נאמר"ויאמר א-לוהים יהי אור"(בראשית א,ג) ואור קרוי גדול דכתיב "ההלכים בחשך ראו אור גדול"(ישעיה ט,א)לפיכך יגדל הקדוש ברוך הוא באור הגדול שברא הקב"ה בעולמו
וְיִתְקַדַּשׁ -כנגד מאמר שני לפי שבמאמר שני נאמר "יהי רקיע בתוך המים"( בראשית א,ו)והמים קדשו (=הבדילו) לקב"ה תחילה בעולם, שמעו לו (ב"ר,פרשה ה) ועוד מצינו שהמים קרויים קדושים שנאמר "ולקח הכהן מים קדושים"(במדבר ה,יז) לפיכך יתקדש שמו של הקב"ה במים (סידור שער הרחמים,מגיד צדק)
יִתְבָּרַךְ-כנגד מאמר שלישי נאמר "יקוו המים"(בראשית א,ט) ובמים מצינו ברכה שנאמר "יפתח י-ה-ו-ה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעיתו ולברך וגו' (דברים כח,יב)
וְיִשְׁתַּבַּח-נגד מאמר רביעי , נאמר "תדשא הארץ דשא"(בראשית א,יא) ומפירות שמוציאה הארץ נותנין שבח לקב"ה על כל מין ומין לפיכך ישתבח שמו מהן
וְיִתְפָּאֵר-כנגד מאמר חמישי "יהי מאורות ברקיע השמים" (שם,שם,יד) וצינו במקום אחר שעל מאורות נותנים פאר ודבר זה אתה למד מעיניו שכן מצינו "ועל מאורות שעשית הם יפארוך סלה" ועוד מצינו במקום אחר "טובים מאורות שבראם אלוהינו", הכל מספר במאורות עד "פאר וכבוד נותנים לשמו".
וְיִתְרוֹמֵם-נגד מאמר שישי "ישרצו המים שרץ נפש חיה" (בראשית א,כ)ובעופות נאמר הרמה , כדכתיב "כעת במרום תמריא"(איוב לט,יח)ואף על פי שמרומים לעוף ,הוא יתרומם מהם (סידור שער הרחמים,מגיד צדק)
וְיִתְנַשֵּׂא-כנגד מאמר שביעי תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ ,נאמר בב"ר: ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו' (א, כד), אמר רבי אלעזר נפש חיה, זה רוחו של אדם הראשון ומכל מקום נבראו תחילה הרמשים והחיות והבהמות אלא שאם יתנשא האדם ויחטא "אומרים לו יתוש קדמך"
וְיִתְהַדָּר-נגד מאמר שמיני "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:" אין העולם יכול להתקיים ללא מזון והנה הדרה של הבריאה היה דווקא באכילת ירקות (עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע ) ופירות( ומכאן פרי הדר) שכן ללא מזון האדם מתנוול ומת שזה הפך מוחלט של ההדר.
וְיִתְעַלֶּה-כנגד מאמר תשיעי "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" שהאדם נהוא נזר הבראיה ותכליתה וממילא כל הבריאה מתעלה בזכותו ויש בו מתכונת כל בעלי החיים כדאיתא במדרש
וְיִתְהַלָּל- נגד מאמר עשירי "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" והאישה היא הילולו של העולם, שהיא המובחרת שבבריאה שנבראה אחרונה, וכך אכן מסתיימת שירת אשת חיל: "תְּנוּ לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים - מַעֲשֶׂיהָ"(משלי לא,לא)
( ענ"ד)
לשון הקדיש נוגעת בשורש הראשוני של המציאות- המאמרות- שכן הם קריאת הכיוון לתיקון העולם- בדיבור מקודש (ענ"ד)
6.תריסר לשונות כנגד י"ב בני יעקב:
יְהֵא 1.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא 2.חַיִּים 3.וְשָׁבָע 4.וִישׁוּעָה 5.וְנֶחָמָה 6.וְשֵׁיזָבָא 7.וּרְפוּאָה 8.וּגְאֻלָּה 9.וּסְלִיחָה 10.וְכַפָּרָה 11.וְרֵוַח 12.וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל-
על האבודרהם:
רבי דוד (בר' יוסף) אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.
אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר (בעל הטורים), בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו. עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:
רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם (ערך אבודרהם, ויקיפדיה)
...וביקש כאן שתים עשרה בקשות כמספר שבטי בני יעקב. (אבודרהם,ר' דוד ב"ר יוסף)
ואכן ניתן להעמיד על אחד מהלשונות נקטו כנגד כל אחד מהשבטים ומהויותיהם:
א.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא -כנגד שמעון
א1.שחרחר מלחמה במעשה דינה
א2.והיה המוביל במכירת יוסף
א3.ואף הוביל למגפה בשבטו בעקבות חטא בעל פעור אחים וכמעט נכחד
ודווקא מתוך כך תיקונו יהיה בהבאת שלום.
סיפר רבי שלמה גולדשטוף זצ"ל:פעם אחת התפנה הגאון מטישבין-רבי דב בעריש ויידנפלד זצ"ל לעסוק בהשכנת שלום בין שני צדדים יריבים כשהוא אומר לחתנו:
"יודע אני מראש כי הדבר יגרום לי עלבונות,יסורים ועוגמת נפש מרובה.אלא מאי- אפילו על מנת כן.והויסף בבדיחותא: חז"ל אומרים "הוראה סיר בחלום יצפה לשלום".הסיר הוא סמל השלום מפני שיוצר הרמוניה בין שני יריבים:"אש (מלמטה) ונים(שבתוכו) ומה שכר שמקבל הסיר<הוא מתלכלכך בפיח ופניו משחירים
(מרביצי תורה מעולם החסידות,ע"פ ספר איש לרעהו,חומש ויקרא,פרשת בחוקותי)
ב.חַיִּים-כנגד יששכר חמור גרם שמסמל את התורה.
חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד(רש"י,שם),
והתורה היא כידוע תורת חיים,סם חיים:
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח).
ג.וְשָׁבָע-כנגד אשר המייצג את השובע הגשמי:
"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"
מאשר שמנה לחמו (מט, כ), שארצו שמנה, שלחמו שמן (בראשית רבא צח,יט)
...המספור מתחיל משש. המילה שש היא מלשון ששון, הדרך להגעה למטרה. ששון זו השמחה שיש לאדם כשהוא מתקדם ויודע שהוא צפוי להגיע לדבר משמח. שֶׁבָע זה מלשון שבע; כשהאדם נמצא במצב שיש לו כל צרכיו ולא חסר לו כלום. שמונה זה מלשון שומן, זה כשאוכלים הרבה ונוצר עודף המצטבר כשומן. לאחר שאדם אכל ושבע והעלה שומן, הוא יכול להשתעשע. זה תשע, השלב של מי שכבר יש לו די והוא יכול להנות מהחיים...(ע"פ הרב אורי שרקי שליט"א)
ד.וִישׁוּעָה-גד,הישועה והנצחון במלחמה נזקפים לזכות בני גד על שום אומץ ליבם-
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב:
גד. התנבא שיבא עליו גדוד והוא ינצחנו באחרונה(אבן עזרא,שם)
ה.וְנֶחָמָה-כנגד אבן השבו בחשן שהיא של שבט נפתלי
וידוע שלאבן השבו יש כח להעניק נחמה לאנשים שחוו שכול.
בשעה שעלו לקבר את אבינו יעקב באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושפר על ידן(בראשית רבא,צח,יז)
ו.וְשֵׁיזָבָא-(הצלה) כנגד ראובן :
וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ
אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך, הדא הוא דכתיב (דברים ד, מג): את בצר במדבר (בראשית רבא)
ז.וּרְפוּאָה-כנגד דן ,הנחש סמל הרפואה ועל דן נאמר :
"יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר"
ונחש הנחושת של משה היה מקור לרפואה: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי "(במדבר כא,ט)
ח.וּגְאֻלָּה-כנגד יהודה כנגד משיח בן דוד:
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא (שילה) שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים(בראשית מט,י)
עד כי יבא שילה. מלך המשיח שהמלוכה שלו(רש"י,שם)
מעשה בחבורת אפיקורסים שישבה ולגלגה על אמונת ביאת המשיח.קלט הרב מבילגוריי את שיחתם ופנה אליהם: אספר לכם סיפור.פעם קרא השועל אל הציפור שבראש האילן: בואי רדי נא אלי.סירבה הציפור ואמרה: בוודאי רעב אתה,שועל ערום.אמר לה השועל: כלום לא שמעת שהמשיח בא."וגר זאב עם כבש"? לפתע נשמעה נביחת כלבי ציידים.נבהל השועל והחל לברוח.מה לך בורח? שאלה הציפור,הלא המשיח כבר בא? כן, ענה השועל, אך הכלבים אינם מאמינים בביאת המשיח...(חיוכה של תורה,פרשת ויחי,עמ' נה-נו)
שאלו את הרבי מקוצק: איך תצא לקבל את המשיח? השיב הרבי: אני ארצה להיות אחרון בתור שבא ללחוץ את ידו. מיליוני יהודים יקבלו את המשיח ואני אעמוד אחרון בתור. המשיח ישאל אותי: ר' יהודי, איפה היית עד עכשיו? ואז אני אשיב לו: משיח, אתה שואל אותי איפה הייתי עד עכשיו, ואני שואל אותך – איפה אתה היית עד עכשיו? (ע"פ הרב מאיר שוורץ, מתוך שיחת השבוע גליון 1364)
ט.וּסְלִיחָה-כנגד יוסף על שום שסלח לאחיו:
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו: וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּכִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם: (בראשית נ,טז-כא)
י.וְכַפָּרָה-כנגד לוי כנגד כפרתו של כהן גדול:
"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז,יז)
יא.וְרֵוַח-כנגד זבולון, לחוף ימים ישכון בריווח:
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: (בראשית מט,יג)
יב.וְהַצָּלָה -כנגד בנימין שמזרעו באה הצלה לכל עם ישראל בימי מרדכי ואסתר:
"רווח והצלה יעמוד ליהודים..."(אסתר ד,יד)
לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
*ביאור: בין שיזבא להצלה
1.ראוי לציין שהשיזבא(=ההצלה) של ראובן היא על הצלה על צרה הבאה מבפנים( שנאת אחים במקרה שלו)
וההצלה של בנימין היא על צרות ואיומים הבאים מבחוץ (המן במקרה ההוא).
2.וחשוב להבחין בין 2 הצלות אלו שכן ההצלה על צרה מבפנים מחייבת קודם חזרה בתשובה בין אדם לחברו (ולכן התאחדו האחים רק אחרי שאמרו "אבל אשמים אנחנו")
והצלה על צרה הבאה מבחוץ מחייבת קודם חזרה בתשובה על ענייני בין אדם למקום (ולכן באה ההצלה רק אחרי שעשו 3 ימי תענית וזעקו והתפללו לה').
3.ונקט דווקא בלשון ארמית (שיזבא) על ההצלה על הצרות מבפנים ע"מ להסתיר את הצורך בהצלה זו מפני המקטרגים/מלאכים מזיקים /שונאי ישראל כשם שחלק מלשון הקדיש היא בארמית
(ענ"ד)
7.מדוע דווקא בקדיש יש עניין לשלב את כל שבטי ישראל?
הקדיש הוא שבח גדול ונורא שתקנו אנשי כנסת הגדולה אחרי חורבן בית ראשון. והיא תפילה על חילול שמו יתברך מחורבן בית המקדש, וחורבן ארץ הקודש, ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ. ואנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו יתברך, כמו שאמר הנביא: ''והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה'.'' (ערוך השולחן,אורח חיים,סימן נה,סעיף א)
א.במבט מלמעלה למטה-שאר השבטים משלימים את התכונה שנחסרה בעקבות פטירת אדם מישראל:
מדוע אומרים קדיש אחרי יהודי שמת? עם ישראל מגלה את כבוד מלכותו של הקב'ה בעולם. כל יהודי שמת גורם להתמעטות כבודו של הקב'ה. לכן אנו מבקשים שהקב'ה ימלא את החיסרון שנוצר בעקבות מותו של היהודי, ויגדיל את שמו מחדש (אליבא דאתר "שלום לעם")
ב.במבט מלמטה למעלה-הקדיש במקורו הוא הצהרת האחדות של בני יעקב:
...ענא אבונן יעקב ואמר להון אברהם אבוי דאבא קם מיניה פיסול ישמעאל וכל בני קטורה ויצחק אבא קם מיניה פיסול עשו אחי ואנא דחיל דלא יהי ביניכון גבר לביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין ענין תרי עשרתי שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין שמע מינן ישראל אבונן י-י אלהנא י-י חד עני יעקב אבונן ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין: (תרגום ירושלמי,בראשית,מט,א)
8. סיום הקדיש הוא התיקון השלם של המציאות:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עמו יִשְׂרָאֵל ואִמְרוּ אָמֵן.
מקור:הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו: (איוב כה,ב)
עומק המשמעות:
רבים תמהו מהי אותה "מלחמה" המתנהלת "במרומיו" שהשי"ת עושה בה שלום.
אך הביאור הוא שהקב"ה עשה שני סוגי שלום בעולם.הראשון בבראית השמים,כאשר בלל אש ומים ועשה שלום בינהם.השני: בבריאת האדם,כאשר עירב בין האדמה תכלית שפלות היסודות לבין נשמת רוח חיים שהיא חלק אלו-ה ממעל והרכיב את שניהם ויצר את האדם.
אמנם הבדל גדול יש בין שני סוגי שלום אלו.השלום בין אש ומים הוא שלום גמור ותמידי ולעומתו הגוף והנשמה מנהלים בינהם מלחמה תמידית בין יצר הטוב ליצר הרע, וצריך סיוע רב מהשי"ת כדי שיהיה הקשר בינהם חזק ואמיץ,לבל יגבר היצר הרע על היצר הטוב.
על כך אנו מבקשים "עושה שלום במרומיו"- השלום בין האש והמים ביצירת השמים "הוא יעשה שלום עלינו"-בגופנו ממש,בין היצר הטוב ליצר הרע ועל ידי זה יהי שלום "על כל ישראל"- שלא יזיק איש את רעהו וכל אחד יסתפק בחלקו שניתן לו משמים.
(חתם סופר)
סיום: התיקון של העולם מתחיל ונגמר אצל יעקב- וזו מטרת הקדיש- לתקן ולהשלים את החוסר במציאות:א''ל רב נחמן לר' יצחק לימא מר מילתא א''ל הכי א''ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה בתר דסעוד א''ל הכי א''ר יוחנן יעקב אבינו לא מת א''ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א''ל מקרא אני דורש שנאמר {ירמיה ל-י} ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ... (תענית ה,ע"ב)
יעקב אבינו הוא המתקן את 2 מידות האבות ולכן גם נאמר עליו ש"יעקב אבינו לא מת"(תענית ה,ע"ב) כי הוא בעצם יסוד ותמצית עם ישראל כולו שמטרתו לתקן שם ה' ולהמליכו בעולם, לכן הקדיש שיסודו וייעודו הוא תיקון מוזכר לראשונה דווקא אצלו (ענ"ד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה